סוף השבוע שוב כאן, ואיתו המון תערוכות חדשות ומסקרנות:
הערב, יום חמישי, ה-8.12:
איך בגללך אני למטה למעלה, תערוכה קבוצתית בגלריה 121, המציגה עבודות העוסקות בהיבטים שונים של מוטיב הנדנדה, כאלמנט צורני על גבול המופשט, כמטפורה לחיים הנעים כמטוטלת קדימה ואחורה בתנועה מחזורית שאינה נגמרת, וכדימוי למצב נפשי מעורער וטעון ובניסיונות לשמור על איזון. מציגות: מרב סודאי, ליאור שטיינר, אורלי הומל, הילה בן ארי, קרן ענבי, אפרת פלג, מרב שין בן- אלון, שני נחמיאס, טלי נבון וטלי בן בסט. אוצרת: רז סמירה.
בוקר טוב אדון גרשלר, חנה יגר בגלריה אלפרד. …"האמנית מציצה על מצעד גברים ההופכים מתוקף מבטה ל-'אדון גרשלר', ישות גברית חסרת פנים שלעולם אינה משיבה מבט. גבר שחור עובד זר, כדורגלנים בחדר ההלבשה או אדם יחיד בתוך קהל הרחוב. הדמויות בעבודותיה מסוגרות כל אחת בעולמה וכאילו אינן מודעות למקומן באירוע המתואר"… .."שלשום ראיתי הכל… עמדתי בצד ולא עשיתי כלום. מצטערת. יכולתי לעשות משהו? אין בי כעס, אבא יקר, רק הרבה חמלה וכאב. מתביישת רוצה שזה ייגמר. מתגעגעת ואוהבת, בתך חנה"… (גידי סמילנסקי, מתוך טקסט התערוכה).
פתיחה כפולה בפלורנטין 45: דברים שראיתי, אריאל אסאו עם ציורים המשלבים בין נופים עירוניים לבין דימויים מעולם התיאטרון, הקולנוע ותולדות האמנות, וכך יוצרים דימויים הנוגעים בחוויות של ילדות וחיים בפרוורים, בשאלות ותחושות של זרות מול שייכות, תקשורת והעדרה. בקומת הכניסה סטארלינג של רועי כרמלי, מיצב המורכב מפסל עץ קינטי ועבודת וידיאו, היוצרים יחד תנועה בתוך החלל.
פרחים בפוריה 8, תערוכה קבוצתית בP8, המביאה תחושת אופל, עיסוק בחיים ובמוות, צמיחה, וביקורת על הקיום דרך הדימוי של פרח. מציגות: יעל כנעני, יעל אלבוים, כרמלה וייס, דרורה דקל. אוצרת: דרורה דקל.
מבט גאה, תערוכה קבוצתית בגלריה גבו, הבוחנת את המיניות הגברית מנקודת המבט ההומוסקסואלית. מציגים: רפי פרץ, נתן אלקונוביץ, מקס מורון, ליעד נורי, מרק אורן, רון ישועה, רוני שוקרון, הולגר הולמן.
תערוכת המכירה השנייה של גלריה חנינא: מאה אמנים, עשרה ימים, אמנות ישראלית עד 2012 ₪. מטרת התערוכה לקדם אמנות צעירה ולהנגישה לקהלים חדשים, כחלק מתפישת העולם של חנינא, מתוך תקווה שההזדמנות הזו תאפשר לקהל רחב יותר להיחשף לאמנות ולאמץ אותה לחיקם.
פאנל אמנות-מחאה בבית העם: בחודשים האחרונים נלחמנו בחוקים ובמדיניות לא הוגנת. גילינו מה עומד מאחורי כלכלה ופוליטיקה. ומה בעולם האמנות? הכל נשאר יפה? האם אי-פעם היה כזה או שגם בעולם האמנות יש ענייני הון, ניצול ופוליטיקה? האם אמנים בימינו מוחים והאם מחאה אמנותית משפיעה? משתתפים: גליה יהב ויהושוע סיימון.
אוסף של מחוות קטנות, מיצג של דריוס פודצ'וק במרכז לאמנות עכשווית. .."עבורי אמנות היא סופר-שפה. תקשורת שהיא מעבר לשפה מדוברת היא המפתח לאמנות. אסתטיקה ופתרונות צורניים הם בעדיפות משנית מבחינתי, ומעניינים רק במידה שהם מסייעים לתקשורת להיות אפקטיבית יותר. יוסף בויס הקדים לומר: " בעתיד כל אחד יהיה אמן". … אני לא חושב שהוא התייחס לאלה היוצרים אובייקטים יפים או לאלה המציירים. לדעתי, יצירת מיצגים וצורות אחרות של אמנות עכשווית, יכולה להתקרב יותר למשאלתו"…
סדנאות מיצג בפסטיבל זז 2011, פסטיבל בינלאומי לאמנות המיצג, בניהולה האמנותי של תמר רבן. אמנות המיצג מבוססת על פעולות חיות ובלתי אמצעיות של אמנים ומאפשרת תגובות מידיות שלהם, באופנים שונים, למציאות בה הם פועלים. השנה יתקיים הפסטיבל בתל אביב ובחיפה. פרטים נוספים כאן.
ילדות בשטח ההפקר, בגלריה החברתית במוסררה. התערוכה היא פרוייקט ארכיוני – אמנותי, המבוססת על חומרי ארכיון, צילומים ועדויות של תושבי שכונת מוסררה, שופכת אור על ילדותו של הדור שהוציא מתוכו את תנועת הפנתרים השחורים, וחושפת את שורשי המצוקה שהובילה להקמת תנועת המחאה ההיסטורית בשנות השבעים. משתתפים בתערוכה: אלי אבן, משה אמויאל, אבי דבאח, קוקו דרעי, איציק הרוש, מאדלן ואנונו, מירו ממן, ציון ממן, מיכאל נידם, יצחק סעד ז”ל, ליאב צברי, יניב קוריס, יפית ראובני. היגוי: איילת השחר כהן ואבי סבג. מנהל האוסף: אבי דבאח.
יום שישי, ה-9.12:
תיאטרמטי אידיאל, דן אלון בגלריה גרוס עם ציורים חדשים, העוסקים במחקר ביקורתי על אנשים בסביבה החברתית שלהם. בתערוכה מוצגים ציורים של אנשים עובדים, סצינות פרוורטיות, יחסי מגדר וסיטואציות יומיות שאינן ממוקמות בזמן-מקום ספציפיים.
ההרים גבוהים יותר בדרך חזרה, חנה שביב גלריה גל און, עם צילומים שפותחו מסרטים רגישים שפג תוקפם, המכילים לדבריה את סוד העולם. כל מה שבין הלידה למוות, בין הצמיחה להתייבשות, בין הפריחה להזדקנות ובין השמים לארץ. ובחלון גל-און לאמנות, כילי קורן עם כתם זהב – עבודות ממוסגרות, מיצב המורכב מצילומים ואובייקטים מטופלים ומוזהבים.
What's in a landscape? תערוכה קבוצתית בגלריה שטרן, המציגה נופים בין מציאות לפנטזיה, בין הארצי לנשגב, בין הפיזי לנפשי.
עומס תנועה, דן בירנבוים על "קיר אמן" בבית תמי בשנקין, עם נק' מבט סלחנית ואוהדת כלפי העומס והצפיפות המאפיינים את המרחבים האורבניים הסובבים אותו. אוצרת: כרמית בלומנזון.
גברים במלכודת – שיח גלריה בעקבות התערוכה גברויות בחללית בירקון שבעים, עם האמנים המציגים ורד אהרונוביץ, הדס רשף, גיא שגיא ראפת חטאב ותמיר צדוק ישוחחו עם האוצרת סיגל ברקאי, בהנחיית ד"ר סיוון שטאנג.
שיח גלריה בתערוכה מלבן לשחור ובחזרה של אלינה ספשילוב בג'ולי מ., המציגה עבודות הנעות בין מציאות לפנטזיה, שיוצאות מההבנה כי כישלון ומוות הם חלק בלתי נפרד מן החיים.
יום שבת, ה-10.12:
לחם ושושנים 6 – תערוכת מכירת האמנות השנתית, הפועלת לקידום שוויון וצדק חברתי ליהודים וערבים בישראל. בתערוכה משתתפים כ-400 אמנים, ביניהם: מיכל נאמן, סיגלית לנדאו, דגנית ברסט, ציבי גבע, יאיר גרבוז, ארם גרשוני, אסד עזי, יצחק ליבנה, דוד ריב, ועוד רבים וטובים. לצפייה בעבודות לחצו כאן.
שובר שויון, רועי חפץ ואביבה אורי, עם תערוכה זוגית במסגרת התוכנית הבינלאומית ללימודי אוצרות של סמינר הקיבוצים והמרכז לאמנות עכשווית, בשיתוף עם ST-ART, המייצרת נקודת מפגש בין- דורי של האמנים. התערוכה היא תוצר של דיאלוג מתמשך עם חפץ, הרואה באורי דמות מעוררת השראה שהשפיעה רבות על תהליך עבודתו. למרות השוני בין עבודותיהם, שניהם עוסקים בהפשטה, בחומר, ובתיווך הבלתי אמצעי של עולמם הפנימי אל החוץ. התערוכה תתקיים בבית ST-ART ביפו. אוצרת: דינה יקרסון.
טוטם וטאבו בגלריית החנות, עודד ורטש (ממייסדי ומקימי החנות), עם מיצב המורכב מצמד עבודות פיסוליות, המגיבות למיתוס הפרוידיאני על ראשית התרבות, כשהוא בוחן מחדש סוגיות של מירכוז, הפרה וחוק, והיחס ביניהן לבין מלאכת היד והחומריות המאפיינת את יצירתו.
שפתיים – שפת האמנות החזותית פוגשת את שפת אמנויות הבמה עם קבוצת עזוז, שהיא קבוצת אמנים רב תחומית, המנסה למצוא שפה משותפת וליצור רב שיח ביניהם. והערב בגלריה החללית, נקודת נשיקה ראשונה עם שפות האמנות השונות. את הפרטים אתם יכולים למצוא כאן.
אמן הבאוהאוס אלכסנדר "שאנטי" שוינסקי בגלריה טמפו רובאטו, עם עבודות הכוללות ציורים בגרפיט ובאייר-בראש, ליטוגרפיות, גואש על נייר וקולאז'ים שנוצרו בין השנים 1926 עד-1946.
משוררת בצבע, שושי סלע בגלרייה עמליה ארבל, עם ציורי שמן על בד, המתארים בצבע חוויות שונות שחוותה בחייה.
אבחנה דקה, פרופ' אלישע בר-מאיר באודיטוריום חיפה עם צילומים בשחור לבן המציגים 24 שעות בחיי ביה"ח. אוצר: גיא עולמי.
מעוף הזמן, ורה גוטקינה בגלריה נורה בירושלים, עם ציורים המשקפים את התרשמותה מציפורים ומתורת הזן.
יום שני, ה-12.12:
האירוע הראשון של פעילה, גוף ללא-מטרות-רווח המציע מודל חדשני של חיבור בין אמנות לקהילה שהקימו שרי גולן סריג וגבי רון. והערב, שיח אמן עם האמנית האמריקאית ונדי איוולד בחלל ברח' עמיעד 12 ביפו. איוולד פועלת בכל העולם, כשהיא מעודדת ילדים, נוער, נשים וגברים שאין להם שום ניסיון קודם באמנות או בצילום להתייחס לצילום ולאמנות כאל אמצעי תקשורת והבעה של העולם האישי והחברתי שלהם.
אקסל פטרסן במרכז לאמנות עכשווית, לשיחה והקרנה של שניים מסרטיו. בהרצאה הוא יראה וידבר על מיצב הוידיאו שהפך לסרט קצר, "מסלולי הדמעות שלי 2", שמספר את סיפורה של מכונית, פרארי טסטרוסה, שלכאורה נגנבה מארמונו של סדאם חוסיין בבגדאד, כאשר זה נשדד ב-2003. כמו כן, יראה קטעים מעבודות נוספות, וידבר על תהליך היצירה שלו.
יום רביעי, ה-14.12:
הגבר החרד בראי האמנות והתרבות, ערב עיון בעקבות התערוכה "גברויות" ב אוניברסיטת בר אילן, בהנחיית ד"ר דני קפלן וד"ר סיון שטאנג. בתוכנית הרצאות על מגדר, קנאת ערלה במסורת היהודית, אמנות ישראלית משחקת באופציות של גבריות, ועוד..
תמונת חיים, עודד בלילטי עם תערוכת צילומים ווידאו ארט במתחם התחנה בת"א, המהווה את שיאו של פרויקט שנמשך כחצי שנה במסגרתו הועברו סדנאות צילום לחולי סרטן ודלקות מפרקים במרכזים רפואיים ברחבי הארץ, בהן עברו המשתתפים חוויה של התבוננות על הנעשה דרך עדשת המצלמה.
ועוד קצת:
…"הציור הוא סוג של פרידה. אבל בגלל שיש לו נוכחות, הוא חלק ממני כל הזמן … ציור לא גומרים. ציור מפסיקים. כשאתה מרגיש בבטן שהציור נגמר אפשר לעזוב אותו ולהמשיך הלאה"… (אורי גיל)
—–
רוצים להיות איתי בקשר? dp.artblog@gmail.com
אני חושבת שאשמח להיות מופתעת מכך שאמצא פתאום אייטם על תערוכה בפריפריה… קצת יותר רחוק מירושלים וחיפה… נאוה
נאוה שושני
| |