פרס מפעל חיים לראובן ברמן קדים

האמן ראובן ברמן קדים הוא הזוכה בפרס למפעל חיים לשנת תשע"ב מטעם משרד התרבות והספורט, בסך 70,000 ש"ח. בין זוכי הפרס בשנים עברו ניתן למנות את פנחס כהן-גן, גדעון גכטמן, נחום טבת, צבי גולדשטיין, בינאקה אשל -גרשוני וציבי גבע אשר זכה אשתקד.

בועדת השיפוט מטעם המועצה הישראלית לתרבות ולאמנות ישבו ציבי גבע, דוד גינתון, יאן ראוכוורגר ועידית עמיחי כנציגת משרד התרבות. הבחירה בברמן התקבלה ברוב קולות ע"י חברי ועדת השיפוט. עבודותיו של ראובן ברמן קדים יוצגו בתערוכה משותפת המתוכננת להתקיים לצד עבודותיהם של כל האמנים, זוכי פרסי משרד התרבות בתחומי האמנות והעיצוב. התערוכה המשותפת תוצג במוזיאון פתח תקווה לאמנות במהלך קיץ 2012.

להלן נימוקי הוועדה להענקת הפרס:
"ראובן ברמן קדים אשר הגיע לישראל מארצות הברית בשנת 1950, צייר במשך שנות ה-60, בעולם האמנותי התל אביבי, במתח שבין פיגורטיביות סכמתית להפשטה גיאומטרית. משנות ה-70 ואילך הזדככה ההפשטה הגיאומטרית בעבודתו והתגבשה לכדי נוסח חריף וצלול שהמשיך את מסורת הבאוהאוז, הקונסטרוקטיביזם וה-Hard Edge. נוסח זה וההקשרים ההיסטוריים שלו, זכו להתייחסות מועטת ונדירה בשדה האמנות הישראלי. מבחינה זאת סימן הפרוייקט של ברמן עמדה אינדיווידואלית, עקבית ואישית באופן חסר פשרות

עיקרה של מגמה זו היא תפיסה אובייקטיבית, מופשטת, אוטונומית ונקייה מסימבוליות או מזיקה אל העולם והחיים המתהווים, החברתיים או האישיים. ברמן קדים מרבה להשתמש גם בתואר אפולוני כדי לאפיין את הריחוק האסתטי של האמנות שלו ואת הזיקה שלה לתוצרים מתמטיים. בארבעת העשורים בהם הוא פועל בהתמדה, בעיקשות ואפילו בבידוד אמנותי מסוים בתחום שהתווה לעצמו, הוא קשר את עבודתו, לאחר הקשר הראשוני עם האמנות המינימליסטית והפיתוחים הדקורטיביים שלה, עם חידושים בעולם המדעי והטכנולוגי. הכוונה לשיטות הריצוף של המישור של המתמטיקאי רוג'ר פנרוז, למתמטיקה של הפרקטלים מייסודו של המתמטיקאי בנואה מנדלברוט, שניהם משנות השבעים ולתגליתו של  דן שכטמן משנות השמונים, של הקוואזי גבישים, שעליה זכה השנה בפרס נובל לכימיה. בין שלושת התחומים האלה קיימים  קשרים הדדיים, גם בעולם המדעי עצמו, גם בהיותם נגישים לטכנולוגיה הדיגיטלית שאותה אימץ ברמן קדים, בנוסף או כתחליף לציור על בד ועץ, וגם בזיקתם לארכיטקטורה ולאורנמנטיקה שלה, בתרבויות קודמות ובעיקר בתרבות האסלאמית, תרבות שאת היחס אליה ואל האזור שבו הוא חי, ביטא ראובן ברמן בהוספת המילה קדים לשמו.

גוף העבודה הייחודי של ברמן קדים הוצג בתערוכות יחיד, ביניהן שתי תערוכות גדולות במוזיאון תל אביב לאמנות בשנים 1976 ו-2004 וכן בתערוכות קבוצתיות רבות בארץ ובעולם.

בבחירתה להעניק את הפרס למפעל חיים בתחום האמנות הפלאסטית לראובן ברמן קדים, מבקשת הוועדה להביע את הערכתה למפעל חייו בעשייה האמנותית, בהוראת האמנות ובביקורת ותוך כך להסב את תשומת הלב של הציבור לאיכות ולחשיבות המצטברת של עבודתו. עבודתו של ברמן קדים מתבססת, כאמור, על תרבות ומסורות מקומיות ואוניברסאליות. בתוך כך, מקיימת זו חקירה עקבית ראויה לציון אשר קושרת בין מקורות הרקע שלה לתפיסות ציוריות ועיצוביות ששימשו כמוקדים מרכזיים של מודרניזם, מינימליזם וארכיטקטורה מערבית. בבחירתה, מציעה הוועדה התבוננות והתייחסות לאפיקים אלטרנטיביים לזרם המרכזי והדומיננטי באמנות הישראלית ומציינת את קיומם וחשיבותם של זיקות והקשרים נוספים למהלכים האמנותיים באמנות הבינלאומית אשר זכו להתייחסות מעטה בשדה האמנות הישראלי.