לא רק יין זול: דור ההמשך – ברוח המחאה

המחאה הזו אולי כבר נכנסה לספרי ההיסטוריה, אבל בין כניסה להיסטוריה לבין שינוי, הדרך עדיין ארוכה. לפני שבוע, הצטרפו האמנים הפלאסטיים למחאה, עם קריאות רמות: "אמנים דורשים צדק חברתי!" ו"אמנות היא לא פריבילגיה! תרבות היא לא פריבילגיה!". נכון. הנקודות העיקריות למאבק מתייחסות לשכר אמן, סבסוד פעילויות אמנותיות לא מסחריות, מעורבות אמנותית בקהילה ובחינוך, תמיכה תקציבית במוסדות לאמנות ובמרצים לאמנות, חיוב מוזאונים לרכוש יצירות אמנות, ועוד. את הפרטים המלאים אתם יכולים לקרוא כאן.

זאב אנגלמאיר

השבוע, ברוח המחאה, החלטתי להביא סקירה צרצרה של הפן הזה של המחאה:

סקירה של תחילת מאבק האמנים.

הדס רשף מביאה את נקודת מבטה.

אנגלמאיר הצטרף, עם סדרה חדשה של איורים ציניים המתייחסים למצב. אפשר למצוא אותם כאן וכאן.

נינו הרמן מזדהה בתערוכה חדשה.

האם אמנות יכולה לנבא מציאות? נדב לפיד זכה החודש בפרסים בפסטיבל הקולנוע ירושלים, על סרט המתאר מחאה חברתית-כלכלית שמתרחשת בציבור בישראל.

ואם כבר פרסים, בבית בנימיני הכריזו השבוע על יוליה צוקרמן ומיכל פרגו כזוכות בפרויקט סטודיו ראשון. במסגרת הפרויקט יקבלו הבוגרות הטריות סטודיו בו הן יוכלו להמשיך ליצור, ולקחת חלק בפעילויות המרכז.

אל תפספסו את הדבר היפה הזה.

חוץ מזה, הערב, יום חמישי, סטודנטים לאדריכלות מציגים הצעות לשינוי, תחת הכותרת יכול להיות כאן אחרת, במאהלי המחאה בירושלים ות"א.

ביום שישי, בשדרות רוטשילד, תתקיים הקראה המונית משותפת של מגילת העצמאות. זה ארוע מרגש בעיני, היות והוא מתרחש מול במיקום המקורי של הכרזת העצמאות, לפני בערך 63 שנים (ליד הפסל של דיזינגוף הרוכב על הסוס).

עוד ביום שישי, תרבות.נגד בגינת לוינסקי, החנות, פיתקית, וספריית לוינסקי, מתלכדים למאבק קונקרטי על ערכים אמורפים, עם מוזיקאים, יוצרים ואנשי רוח.

ביום שבת, עצרת המחאה השבועית הגדולה: בשמלה אדומה ושתי צמות, עומדים ודורשים לדעת למה!

רוצים להקים אוהל וירטואלי? ב-Ten Tent אפשר להקים אוהל וירטואלי על גבי מפה, בכל מקום בארץ, ולהביע את המחאה שלו באופן אישי וחברתי.

כמובן שקיימים עוד המון המון המון אירועים, בכמות שנראית כמעט אינסופית, וטוב שכך. כי אם לא נמחה, איך נראה שאכפת לנו? ואם לא יהיה לנו אכפת, איך משהו ישתנה?

כמה משפטים מצויינים שתפסו לי את העין בשבוע החולף:

–          סוריאלים- שכר אמנים. ריאליזם- דירה בברלין. מופשט- העתיד.

–          קפיטליזם זה לא זרם באמנות. עדיין!!

–          אמנית? מורה? לא בבית ספרינו

–          Less is not more

–          שכר אמן זה צדק, לא צדקה

–          יום אחד בני, כל המינוס בבנק שלי יהיה שלך.

–          אחי העבד, עמית, צמית, נעבוד ללא תכלית. עוני 2011#

–          מהפכה עושים באהבה, או לא עושים בכלל!

–          שלום, את האמנית? כן, שלום. איזה תערוכה יפה. תודה! איפה את עובדת? הסטודיו שלי בבית. וממה את מתפרנסת? אני מורה ומלצרית.

–          כל ישראל אוהלים זה לזה

–          אין ביטוח ואין לאומי

–          ברווזים ברווזים, בואו הביתה. אין לנו בית. הידד!

–          לשחרר את הבתים הריקים!

האם המאבקים האלה יפיקו תוצאות אמיתיות? אני ממש מקווה שכן. ולמרות הפסימיים שסביבי, אני מתמלאת תקווה בכל פעם שאני רואה את היוזמות היפות שהמחאה הזו מפיקה מתוכה. למה, אתם שואלים? כי לפי דעתי, מספיק שיחול שינוי תודעתי קטנטן בחברה, כדי ששינוי כלשהו בכלל יתחיל.

נסרין אבו בכר

וטיפטיפה מהתערוכות שמחכות השבוע:

הערב, יום חמישי, תפתח התערוכה הזוגית מערימים, של אלון קדם ואיילה לנדאו בגלריה טבי, עם ציור ומיצב פיסולי, המייצגים את מוטיב הערימה והמצבור.

דיסטופיה, לוזי שטילמן מציג את כמיהתו לאוטופיה, דרך דימויים מופשטים ופיגורטיביים העשויים מחפצים ישנים, המייצרים עמימות ביחס לזמן. בנוסף, תוצג בגלריה התערוכה זמן אגדות, אוסף משירי יהודה יבנאי, כשהם מלווים ע"י ציורים ואיורים.

ביום שישי, במסגרת פרוייקט שישי ראשון במוזיאון ר"ג, נסרין אבו בכר תפתח את התערוכה On This Earth What Makes Life Worth Living. בתערוכה יוצגו ציורים ומיצגים העוסקים בדמותה של האישה בחברה הערבית, תוך שימוש בדימויים וזכרונות מבית הוריה.

ביום שבת, תפתח בגלריה בבארי התערוכה עיוני של דפנה ניסים. בתערוכה האוטוביוגרפית היא משתמשת בצילומי חלקי גופה וחלקי גופם של ילדיה ובשאריות הנושרות מהגוף, המצולמים על נייר פרגמנט, ויוצרת מהם פרחים יפהפיים וביזאריים.

ביום רביעי, יתקיים שיח גלריה בגלריה המשרד, בתערוכה אימא לא מרשה חמור בבית של שמעון פינטו, בהשתתפותו ובהשתתפות רחל סוקמן (אוצרת התערוכה), ורות אפטר גבריאל.

ולסיום:

…"כשהכסף נמצא בידי אנשי ההון, אז גם ההגדרה של מה זו אמנות נמצאת בידי אנשי ההון … לא במקרה הגלריות עשירות והאמנים עניים".. מרב מרודי.

…"התנאים של האמנים בארץ מחפירים. לא עולה על הדעת לשלם לאמנים תמורת תערוכות במוזיאונים או פעילויות תרבותיות ורובנו עובדים עבור קרדיט בלבד"… זאב אנגלמאיר.

רוצים להיות איתי בקשר? dp.artblog@gmail.com