לפני חודשיים אלונה התקשרה אלי. "הדס, את בטח יודעת לפי תקופת השנה למה אני מתקשרת… את רוצה לעשות איתנו שוב את המסמדיה?" "וואו.." חשבתי, "אני צריכה לישון על זה". וכמובן שלא באמת הייתי צריכה לישון על זה, כי לאלונה אני לא יודעת ולא רוצה לסרב.
יש סיבה שבגללה השאלה היתה קצת מהוססת. הפקת המסמדיה מורכבת, תובענית, שואבת ודורשת. אבל באמת באמת שכל שנה משהו אחר קורה, משהו מתפתח, העולם משתנה, המסמדיה הוא שיקוף יפה של זה, וחוצמזה, שזה אירוע אמנות כמו שאני אוהבת: פרוע, נועז, נסיוני וכובש. באותה נשימה זה גם ברור למה לא יכולתי לסרב – המדיה נוגעת עמוק מאוד בנשמת האמן שבי, ואם יש מישהי שתרמה לזה לא מעט, וגם הכירה לי מונחים כמו סימולקרה ואקסטנשן או הוגים כמו חכים ביי ובודריאר, זאת אלונה, שלא פעם כתבתי כמה היא משמעותית עבורי באופן אישי ומקצועי, ולעבוד לצידה זה כבוד גדול.
רגע לפני תחילת הראיון, חשוב לציין שעם כל כך הרבה ציוד טכני ובירוקרטיה ארגונית, שום דבר לא היה מצליח ללא אישה יקרה מפז (וגם יפה), אשר בעבודת קודש מורכבת מאין כמוה מנצחת על הניהול הלוגיסטי, וזאת אירית מילוא.
איך את מגדירה מה זה מסמדיה?
מסמדיה זה ערב אשר שוקל את העיסוק הדיגיטלי בקרב הסטודנטים במדרשה. המסמדיה הראשון בא לבדוק אם בכלל יש אפשרות לייצר קשר בין האמנות הפלסטית לתרבות הדיגיטלית במדרשה, ובמידה שכן, להחצין את האופציה במטרה למלא את הקורסים של ההתמחות". (זה הזמן להזכיר שאלונה היא רכזת תחום המדיה הדיגיטלית במדרשה, והאירוע נוצר ביוזמתה לראשונה בשנה בה היא נכנסה לתפקיד). "במסמדיה יש לסטודנטים הזדמנות להתפרע במחשבות שלהם. הרבה מהם חורגים מהפעילות הישירה שלהם, שיכולה להתבטא בציור או פיסול, ומייצרים פרוייקט במיוחד לערב זה. העבודה מחוץ למרחב ה"טבעי" או ה"רגיל" שלהם, מורידה את מפלס האחריות, מה שיוצר מקבץ גדול של עבודות אקספרימנטליות, משוחררות, ומאוד מאוד רעננות. למתמחים של תחום המדיה החדשה יש הזדמנות להרים פרויקטים בסדר גודל יוצא דופן, ובתמיכה של מגוון האמצעים שהמדרשה יכולה לספק: חללי תצוגה, תמיכה טכנית, הנחייה, ופריצת הגבולות המקובלים בשגרת המדרשה והשדה בכלל".
איזה תהליך עבר אירוע המסמדיה בחמש השנים האחרונות?
באופן מאוד לא סמלי, תוך כדי ערב המסמדיה הראשון, בשעה 22:00, בשיא הערב, קיבלנו הודעה על פטירתו של רפי לביא. זאת העובדה הראשונה שעולה. אבל בעניין הערב, כבר במסמדיה הראשון הופתענו מההיענות האדירה של הסטודנטים, מהאנרגיות החיוביות והאמביציה הגבוהה להתחכך במדיה החדשה. מלבד העבודות ש"הוגדרו אמנות" באותו הערב, היו הרבה פרויקטים אחרים כגון רשימות השמעה ביוטיוב (לפני שזה הפך נפוץ במסיבות ה.ר.), גרפיטי ווקום, תאי וידוי במעגל סגור, טורניר פלייסטיישן ואודיו דיסק שחולק לקהל. זה מאפיין את המס מדיה עד היום. המסמדיה מציף את החשיבה של הסטודנטים על הדיגיטלי, ולא רק פועל בשפה הפנים אמנותית.
הדבר המשמעותי שהשתנה, הוא שהאירוע הפך לאחד המעניינים והמסקרנים במדרשה ואולי בכלל בשדה. יש ציפייה בתוך המדרשה ומחוצה לה לקראת הערב, קהל שהולך וגדל, כמו מספר העבודות והפרויקטים שמוצגים. במסמדיה הקרוב יש תחושה שהמדרשה עולה על גדותיה, תחושה שאם המדרשה היתה משתכפלת, היינו יכולים למלא גם את החצי השני, ולא על חשבון האיכות.
מעבר למסגרת האירוע עצמו, אפשר לראות בבירור את השפעת ערבי המסמדיה על הפעילות הכללית של הסטודנטים במדרשה, על התצוגות של שגרת המדרשה אליהן חודר השדה הדיגיטלי, לעיתים באופן רעיוני ולעיתים פרקטי. גם בקרב הבוגרים ניתן לראות מספר בלתי מבוטל של אמנים צעירים מסקרנים ומבטיחים שהם בוגרי המסמדיה, כמו שמחה טללייבסקי, טליה לינק, פלג דישון, ניר אדוני, מישל פלטניק, וגם את הדס, כך שאפשר לחשוב על ההשפעה של המסמדיה גם החוצה, אל השדה".
מה כל כך מייחד את האירוע הזה הן מאירועים בתוך המדרשה, והן מאירועים מחוצה לה?
שדה האמנות העוסק בדיגיטלי עדיין בשלב של התהוות. היתרונות בעבודה בשדה שעדיין לא מגובש לגמרי הם חוסר במתווים קודמים, או בתבניות. הוא מאפשר לפועלים בתחום לחפש את הגבול, לחצות אותו, להתנסות, לחזור בחזרה, לגלות דרכו את ההתארגנות מחדש של תחומי העיסוק המסורתיים, זאת בנוסף לתחושה החלוצית של התוויית התצורה של השדה המתקומם. במדינה שלנו כמעט ואין אמנות דיגיטלית. כאשר מדברים על אמנות דיגיטלית ברוב המקרים מדובר בוידאו. זה לא שאין אמנים ישראלים שעושים מדיה דיגיטלית, אך רובם הגורף חי ופועל בחו"ל. אין כאן תרבות ולא תשתית לפעילות מסוג כזה, למרות שברור שאי אפשר להתעלם מהמדיה החדשה ומהחדירה המתמשכת שלה לשדה האמנות הפלסטית בעולם. מסיבה זו חשוב השחרור ממודלים קיימים דומים של תערוכות סטודנטים. את המסמדיה לא מציגים אלא חוגגים, יש אלכוהול, אוכל, חושך ועומס של דימויים ויזואלים ואודיאלים בכל מקום.
במסמדיה כל הסטודנטים מוזמנים להציג, משנה ראשונה ועד שנה אחרונה, ואנחנו משתדלים לאפשר לכמה שיותר מהם. האלימינציה נקבעת לפי מספר החללים וכמות הציוד. כל עבודה השוקלת את הדיגיטלי בפנים. לכן ניתן למצוא בערב גם עבודות ציור ופיסול לצד מיצבים אינטראקטיבים, משחקי מחשב, עבודות סאונד ווידאו. בנוסף, בתערוכה זו אין ביקורות של המורים, בדרך כלל הסטודנטים מציגים את העבודות, מקבלים את סבבי הביקורת, ומפרקים את הצבתם. בערב זה, הסטודנטים מציבים את העבודות, שותים, ובאים לפרק – יותר קרוב לפרקטיקה היומיומית. גם העדר הביקורות מאפשר שחרור גדול של הסטודנטים המציגים להתנסויות חדשות. אני לא חושבת לרגע אחד שהביקורת לא חשובה, או מנסה להטיל דופי במערכת המצויינת הקיימת, אך אני רואה חשיבות עליונה בהרחבת האפשרויות תוך יצירת מודל מקביל נוסף. המדרשה ובראשה דורון רבינא מעוניינת ועושה רבות לפתח את תחום המדיה החדשה, ובכך היא עוזרת לייצר תשתית בסיסית לפעילות מסוג כזה פה בארץ. מיוצר כאן מודל תקדימי הן מבחינת תכניו והן מבחינת סדר הגודל שלו, ואני בטוחה שיהיו דומים לו בעתיד. כי ברור שלשם פני כולנו מועדות".
מה הולכים לראות השנה?
כמו שאמרתי קודם, השנה המסמדיה מלא וגדוש במיוחד: יש פרוייקט שאוצר גל וולינץ, סטודנט שנה רביעית במדרשה, בשם "sloppy second" , בו תרמו ששה מרצים במדרשה שהם אמני וידאו מעורים בשדה (אני אחת מהם) עבודה משלהם. ששה סטודנטים השתמשו בעבודות אלה כחומר גלם ליצירת קאבר, עבודה חדשה משלהם.
תהיה גם תערוכה קבוצתית תחת הכותרת שירת המדיה, בתוכה יש וידאו, שירה, רישומי מחשב ורישומים ישירים, דפים מתוך פייסבוק, דפי אינטרנט שעברו מניפולציה ועוד הרבה.
בנוסף מתוכננים פרפורמנס לאורך הערב, הופעות מוסיקה של אורן בן יוסף מה – seven morgues וליאת דניאלי שתשיר לחנים מקוריים למילותיה של המשוררת הוירטואלית צאלה כץ, עבודות סאונד ואינסטליישן, תצוגה של משחקים מהתכנית לעיצוב ופיתוח משחקי מחשב, עבודות וידאו, מקבץ סרטים של המחלקה לקולנוע במדרשה, מייצבים אינטראקטיביים. בעצם מסמדיה הוא הרבה יותר משאדם אחד יכול להכיל בערב אחד…
בשעה 23:00 תתקיים תצוגה במסגרת פאנל על האקריות טכנולוגית (Hacking Technology), בהשתתפות האמן דניאל לנדאו, יובל קדם מסטודיו גלילאו, רנרד גלוזמן רכז התוכנית לעיצוב ופיתוח משחקי מחשב במדרשה, ואילן גרייצר מהגיק און".
מילות סיכום?
אני חושבת שזה פרוייקט חשוב ומגיע למדרשה קרדיט על כך שהיא מאפשרת אותו ותומכת בו. לא פשוט להרים ערב מסוג כזה בבית ספר גם אם הוא של אמנות. יש צוות גדול מאוד שעסוק בעשייה שלו ויש מאמץ אדיר לקראתו. אשתמש בציטוט שלך ושל נועה גרוס לסיום: בואו בהמוניכם, יהיה messy!"
מסמדיה 5 יתקיים ביום ראשון ה-10.4.2011 בין 19:30-24:00 במדרשה לאמנות, הכניסה חופשית.
אלונה פרידברג אחת הנשים המדהימות, לא יפתיע אותי שדרך ההפקות האלה היא תשנה את רוח האמנות כאן
אריאלה
| |אם כל כך משקיעים בערב הזה איך אין הסעות מתל אביב?
הולך רגל
| |