עבר למראית עין
מהם הדברים הרודפים ציור היום? כיצד הם מתבטאים בעבודות של אורן אליאב - בפעולה הציורית, בתהליך ובציורים עצמם? לאה אביר בשיחה עם אורן אליאב.
לסגת עד לדבר עצמו
הדר גד מביטה במהותם של הדברים מולה. ציוריה הריאליסטים הם תקריבים דקדקניים של פריטים ומראות המרכיבים את חיינו בשתיקתם ונושאים את עקבותינו בתוכם. הציורים דוברים את הרבים מתוך קולו של היחיד, קולה של האמנית, קול פרטי ושקט שעולה ומתהווה בעקבות המבט. בתנועה אטית עובר מבטה מפרט אל פרט: מסלע לעלה, מצינור נשכח לשורש עץ עתיק-יומין,...
אי-אפשר לתרגם שנגרילה
הצלמת אורית רף מנסה להציל את הפראיות ועושה זאת דווקא בפעולה הנדמית כמנוגדת לה בתכלית. במקום לחלום על טבע לא נגוע, היא נוגעת, שוב ושוב.
האקדמיה החופשית
יצירותיה של סיגל פרימור שואבות את ההגיון הפורמליסטי שלהן מההיסטוריה של האמנות והפיסול המודרניים (קונסטרוקטיביזים רוסי, מינימליזם וקונספטואליים), אך התחביר שלהן מצטיין בהבעה בארוקית פוסט-מודרניסטית בעליל.
קולנוע של גרילה
מכונת המלחמה ומכונת הקולנוע באו לעולם שלובות זו בזו. הקולנוע הדרומי שצמח בשדרות מתחיל בקשר בין מכונת המלחמה לקולנוע, אך מנסה להפוך אותו על ראשו, להפוך את החולשה לכוח. לעשות מלחמה דרך הקולנוע — שהיא לפני הכל מלחמה בייצוג של המלחמה, בייצוג של הפריפריה, של המזרחים, של הדרום.
במרחבים הסִפיים של הגבריות
בתערוכה חדשה מפנה רעות פרסטר מבט אל עבר גברים המגלמים בצורת הקיום היומיומית שלהם רעיונות, אידיאולוגיות ואמונות הקשורות לגבריות אולטימטיבית ופראית.
הקרב על הדובדבן
דמויות מיניאטוריות במבצעי התאבדות, בטון מודרניסטי וגיבורי על פאליים. על יצירתה של רימה ארסלנוב.
האמנות של להימשל קצת פחות
בארבעת העשורים האחרונים יוצר הנס האקה אמנות המגויסת לטובת הרחבה והעמקה של מושג הדמוקרטיה, שאינו מגדיר רק צורת ממשל, אלא גם חברה שבה ניתן לבטא השגות בנוגע לשימוש שעושה השלטון בכוחו ולהעלות שאלות בנוגע לסדר החברתי הקיים.
Debelopment
שיחה בין הגלריסטית רות דבל לאמנית יוכבד וינפלד, שנערכה לקראת תערוכת יחיד של וינפלד בשנת 1976 ומופיעה בקובץ ראיונות היסטוריים שערכה דבל בשנות ה-70 וה-80, ומתפרסמים עתה לראשונה.
ביצת חופש
התערוכה "זיפת" מחדדת את עיסוקה של אניסה אשקר בדיכוטומיה בין שחור ולבן. כה פשוט. כה טעון. השחור הוא שחו̇רוּת ואחרוּת, יפה ומדוכאה; הלבן הוא השכן ממול, זר ואקזוטי, מפתה ומדכא.
שאלות ודימויים רודפים
מה קורה בעצם בחלל הגלריה? מה אומרים לנו הרישומים על דפי הספר המצהיב ואותם פנים בציור גדול המימדים המביטים בצופה עין בעין ומצמיתים אותו לרצפת החלל שבבת אחת נדמית כמו ריצפת מרתף עינויים שלא כדאי להיות מוטח עליה. לא אמרו לנו בבית הספר שאסור לקשקש על ספרים? יש כאן איזה חטא.
הפואטיקה של החלקים החסרים
קשה להאמין שמאחורי החזות האצילית והעדינה של אורלי הומל, מסתתרת אמנית שמקדישה את מרבית זמנה לעבודה מחוספסת ומסיבית. הסטודיו רחב הידיים שלה, סמוך לתחנה המרכזית הישנה, הוא מעין מפעל אמנות של אישה אחת- חומרי גלם תעשייתיים ורעילים מפוזרים על הרצפה, מכשירים כבדים, המשמשים אותה באופן יומיומי, משתלטים על כל חלקה טובה, מיצבי פיסול גמורים גדולי...
מתנת הַמֶּשֶך – על תערוכתו של מימו פלדינו בגלריה גבעון
כאן, במקומותינו, היכן שהזמן הוא עריץ המאיץ את קצב פעולת הלב לפי צו ההכתבה של כותרות עיתונים, תערוכה של מימו פלדינו היא מתנה של מֶשֶך. פלדינו פותח עבורנו דלת אל מְכָל זמן שמידותיו כה נרחבות עד שצרוֹת ההווה המקומיות מקבלות את גודלן הנאות, הפעוט. הוא נותן לנו שעור בהערכה שפויה של חשיבותנו, ואנו מקבלים תזכורת...
דור ה-xxx
בספרו המרתק והחשוב "אובדן הילדות" (1982), מבקש ניל פוסטמן (Postman) להוכיח כי תקופת הילדות (Childhood), להבדיל מתקופת הינקות (Infancy), אינה שלב ביולוגי גרידא בתהליך התפתחותו של אדם, כי אם תוצר חברתי-תרבותי של הקהילה בתוכה הוא גדל.1 פוסטמן מסמן את המצאת הדפוס וייסוד בתי הספר באמצע המאה ה-15, כמכונני מהפך תודעתי, שגרם לבידול בין-דורי מובהק, בין...
כוחם של חסרי הכוח, או: הספוג כמטאפורה
במרכז התערוכה "גם מצפנים מתהפכים, אני אומרת לך" שהוצגה בבית האמנים בת"א, עומדת אוריינטציה – מיצב אדריכלי מצמיח ומנביט חיים. אוריינטציה מציעה קריאה בו זמנית לשנוי נופי וחברתי, להיפוך טופוגרפי של גיאולוגיה נסתרת ששואפת להחצין עצמה, להנכיח את מה שכבר נהרס אך לא נעלם, להראות את מה שלא ידענו כדי שתדע שוב את עצמה. שכבות...
ח'ליל ראאד – תצלומים 1948-1891
התערוכה והספר ח'ליל ראאד – תצלומים 1948-1891 הם הראשונים – בארץ ובעולם – המוקדשים לפועלו של ח'ליל ראאד. ראאד, הצלם הערבי הראשון שפעל בארץ ומהצלמים הערבים החשובים שסיירו וצילמו במזרח הקרוב, נולד בלבנון בשנת 1869 ונשלח בילדותו ללמוד בירושלים, בבית הספר של הבישוף גוֹבּאט. הוא למד צילום אצל הצלם הארמני המקומי הראשון, גאראבד קריקוריאן, והשתלם...
סודות ההצפנה
בשפה הגרמנית (וגם ביידיש) ישנן שתי מילים המשמשות לתיאור היבטים שונים של המושג היסטוריה: המילה גשיכטה (Geschichte) מתייחסת לסיפור האירועים, בעוד המילה היסטורי (History) מתייחסת לאירועים עצמם (משמעותה הנוספת של גשיכטה, אגב, היא ספרות). ההבחנה הלשונית בין שני ההיבטים נותנת את הדעת על הפער הפוטנציאלי ואף ההכרחי בין עובדות לתיאורן, כמו גם על שלושה מצבים...
קרן רוסו: לא ייאמן כי יסופר – ג'יי ג'יי צ'ארלסוורת'
קשה לדעת במה להאמין. שני גברים יושבים סביב שולחן. אחד מהם מתחיל לדבר על אובייקט שאותו אינו רואה, מציין לעצמו רשמים, שאותם הוא מנסה לפרש כגילויים חזותיים של דבר, של מקום, של נוף. בתום התהליך נחשף בפניו מסמך, ובו מוצג האובייקט שאותו ניסה לתאר. קיימת הקבלה של ממש בין המקור לבין תיאורו, מעבר לצירוף מקרים...
האודיסיאה של המסדרון
היכרותי עם התפנימים (interiors) של סימווֹן אג'יאשווילי שונה מאוד מהיכרות רגילה עם ציור. במשך שנים התגורר סימון בדירה שמתחת לדירתי בתל אביב. הדירות היו זהות במבנה שלהן וגם בחלק מאביזרי הבית, כמו הדלתות והמשקופים. לכן, כשראיתי את הציורים שלו, שהיו מבוססים על דירתו, ראיתי את דירתי-שלי. בינתיים עבר סימוֹון דירה, אבל כשאני מביט בציורים הללו...
ציפור — טראח — נופלת אל הנוף
צביקה לחמן משוחח עם הצייר מיכאל קובנר מיכאל קובנר, הוא מציירי הנוף החשובים הפועלים בארץ. המקום הלא צפוי ממנו הוא מתבונן בנוף נוגע בי: מבטו של אוהב וילד כאחד. הצבעוניות, עזה ודיסוננטית של הפאלטה, מאפשרת לנו מבט רענן אל מול הנוף. מהי המשמעות של הז'אנר והעיסוק המצטבר בו עבור האמן. באיזו מידה ציור נוף 'רלוונטי'...
I love Jerusalem & Jerusalem loves Me
חמש דקות לאחר תחילת הפגישה עם גיא ברילר, הגיעה משטרה. ישבנו בקרוואן של ברילר, שחנה בחניון סמוך למנחת המסוקים בגבעת רם. מימיננו בית המשפט העליון, משמאלנו גן הוורדים ובצדו השני הכנסת. כנראה שהקרוואן – טנדר פורד מודל 1980 שמשמש כקרון מגורים נייד והוסב לסטודיו אוטרקי הפועל באמצעות מערכות עצמאיות לייצור אנרגיה – עורר את חשדנותם...
תגובות אחרונות