עוד שבוע נפלא הגיע לקיצו, מה שאומר שעכשיו מגיע סופשבוע שכמעט בטוח ויהיה נפלא אפילו יותר.
על רקע האירועים מאתמול, יתקיימו בסופ"ש הקרוב אירועי "אוהבים אמנות – עושים אמנות", ברחבי העיר ת"א.
ריח של התחלות חדשות נישא באוויר, עם אחד התאריכים הכי נוסטלגיים בלוח השנה, הוא ה-1 לספטמבר, כמובן.
לא רק יין זול יצא לחופשה מצויינת במיוחד, וחוזר עם התערוכות החדשות והמצויינות לא פחות שייפתחו השבוע:
המחאה הזו אולי כבר נכנסה לספרי ההיסטוריה, אבל בין כניסה להיסטוריה לבין שינוי, הדרך עדיין ארוכה.
עוד ועוד גופים מצטרפים למאבק הכי חם במדינה.
מצחיק איך שדברים מתגלגלים. בשבוע שעבר עוד הרצנו פיילוט על גבינה תמימה, והיום אנחנו כבר חוגגים שבוע למאבק על עתיד טוב יותר.
בגרות פירושה לדעת לבחור את המאבקים שלך, ועושה רושם שמאבקים הם נושא מאוד פופולארי מאז שהצלחנו לנצח את הקוטג'.
עכשיו זה כבר רשמי, התחילה עונת הפתיחות של תערוכות הבוגרים לשנת 2011.
צבע זה קטע. מצד אחד הוא בסה"כ עניין פיזיקלי הקשור באורך גלי אור הפוגעים בעין, אבל מצד שני הוא יכול לעורר כ"כ הרבה רגשות.
היום הארוך ביותר בשנה בא והלך, ומעכשיו הימים הולכים ומתקצרים ואם זה לא מספיק, סופרים את הימים לאחור עד שהחורף שוב יהיה כאן. נשמע עצוב קצת? אולי, אבל לא מדי – יש המון תערוכות שוות שנפתחות הערב, שאני מבטיחה שיעשו לכם רק טוב.
יום חמישי הגיע, ואיתו האירועים שאתם לא באמת רוצים לפספס:
לפעמים קורה משהו שמזכיר לך משהו אחר שכבר שכחת. זה יכול להיות בגלל תמונה, או תחושה, או ריח, זה יכול להיות כל דבר.
שוב הגיע סופשבוע, ואיתו תערוכות חדשות ומרגשות:
פעם שאלו אותי, מה הופך אמן לאמן. האם זה בגלל שהוא יוצר? בגלל שיש לו סטודיו? בגלל שהוא מציג? והאם אמן מפסיק להיות אמן, אם הוא לא יוצר במשך שבוע? חודש? שנה? האם אמן יכול להפסיק להיות כזה?
אני מניחה שיצא לכם להיתקל השבוע בפסלים של החיות החמודות בכלובי מיחזור הבקבוקים.
אמנים מעט ותיקים יותר אוהבים להתרפק בנימה נוסטלגית על התקופה בה אמנות מחו"ל הייתה מגיעה לארץ רק ובעיקר דרך ספרים וקטלוגים שסיפקו אמנים שבאמת היו בחו"ל.
השבוע שמעתי מכמה אנשים, שלא מתחשק להם לחגוג השנה את יום העצמאות. הטענה הייתה, פחות או יותר, שאם המצב מסריח, אין טעם לחגוג.
שגרה היא עניין מוזר. מצד אחד, היא גורמת לתחושה של יציבות ככה שכולם צריכים אותה, ומצד שני, אנשים יעשו הכל כדי לא להתקע, חלילה-בטעות, בשגרה.
השבוע פתאום הכל הרגיש לי קצת אחרת.
שמחה רבה, שמחה רבה, פסח הגיע ואיתו האביב.
מאז שקיים יריד צבע טרי, קיימות גם ביקורות נגדו. זה אירוע מסחרי מדי, זה נראה כמו שוק, ככה אי אפשר לחוות אמנות, ועוד, הן רק חלק מהטענות המועלות. ועדיין, כל שנה נוהרים אליו אלפי סקרנים, כי בכל זאת, זה לא אירוע שכדאי לפספס כ"כ מהר.
תגובות אחרונות