‫תגובות לפוסט: "שקט שהוא צעקה: על "תולדות השקט" לדבורה מורג"‬

‫מאת: דורית דינור‬

‫דורית דינור‬ — Tue, 08 Jun 2010 07:28:58 +0000

הציור המתמשך של דבורה, מתמשך בעשייה ובהתבוננות, הוא מצריך הליכה לאורכו, וחזרה והבנה. לטעמי, לא צריך לחשוב רק על מצבי מלחמה חיצוניים כדי לשבש את ההרמוניה הביתית. הבית עצמו [והמשפחה] מזמן מצבים של מלחמה, חדירה, חרדה, לחץ, פחד, כעסים, התגוננות, שנאה ואהבה. ההתבוננות בציור העלתה בי את הרגשות והזכרונות המעיקים של הבית שבו חייתי ובו אני משיכה לחוית.
ציור שמעורר מחשבות, רגשות והוא בשפה חזותית, הוא מבחינתי הישג נדיר. תודה לך דבורה. דורית

‫מאת: scurv‬

‫scurv‬ — Fri, 04 Jun 2010 05:29:25 +0000

ניתן למצוא צילומים מן התערוכה באתר
dvoramorag.com

‫מאת: מירי‬

‫מירי‬ — Wed, 02 Jun 2010 07:46:34 +0000

דברים עזים בימים שכאלה שבם מתבלט חוסר ההבנה של המתבוננים מבעד לכוונת- את הצד האחר שבביתו-ספינתו.
מצטערת שלא הצלחתי לבוא לתערוכה. האם יש קישור שמראה רבות ממנה?

‫מאת: ישראלה הרגיל‬

‫ישראלה הרגיל‬ — Mon, 31 May 2010 16:30:36 +0000

המאמר של ק.עלון מבטא היטב את ההרהורים שאתה חש תוך התבוננות בתערוכה "תולדות השקט". הפילוסופיה של לוינס מקנה רובד נוסף לבית, כל בית,אך בעיקר הבית המסויים הזה ,לתוכו אנחנו מציצים בסקרנות ובהתפעלות ליפי צבעיו ופינותיו המסתוריות. הפתרון העיצובי כאן מוצלח ביותר [ההמשכיות,מבנה הח',הגובה]גם ציורי-התפנים בשחור-לבן גדולי הממדים בוצעו בוירטואוזיות והותאמו בתחכום רב לחלל ולנושא.

‫מאת: רבקה מאיר‬

‫רבקה מאיר‬ — Mon, 31 May 2010 13:50:11 +0000

רשימה מרגשת ומדויקת על תערוכה מפעימה, כואבת ואניגמטית (באופן הטוב — כפי שעלון מציינת על מתן צורה לתודעה המתרחשת רק "מבעד לדברים"). מבע פוליטי ואתי חזק באופן אחר מזה המקובל באמנות הישראלית.