הוכרזו הזוכים בפרס האמן הצעיר של משרד התרבות

אייל אסולין, עדן בנט, זוהר גוטסמן, מאיה גולד, יונתן ויניצקי, אלישבע לוי, ערן נוה, עדן עפרת-אורבך, יאיר פרץ ולוסיאנה קפלון הם זוכי פרס שרת התרבות לאמנים מצטיינים בגילאים 27 עד 35. כל אחד מהזוכים יקבל פרס כספי בשווי 10,000 שקלים. בועדת השיפוט של הפרס ישבו חנה קופלר, עדו בר אל, חגי שגב, ועידית עמיחי כמשקיפה מטעם משרד התרבות והספורט. לפני חברי הוועדה הוצגו 179 תיקי עבודות.

מנימוקי השופטים לבחירת האמנים לפרס האמן הצעיר, 2014:

עדן אורבך-עפרת
סגנון, דרמטיות, מסתורין, עיצוב מוקפד ומדוקדק – תכונות אלה מייחדות את יצירות הווידיאו של אורבך-עפרת. האווירה של תמונות מעולמות קמאיים וקדומים מעוררות בצופה תחושה של מכלול מלא ועשיר בהרבה מהקטעים הקצרים שמוצגים בפועל. הצבעוניות העזה ותנועות המצלמה המושהות מוסיפות אף הן לתחושה של אפוסים מיתיים מזמנים עברו, שעוסקים גם במסתורין הקיום האנושי. האדם מתמודד עם עצמו ועם כוחות הטבע כדי למצוא משמעות ולהטביע את חותמו בזיכרונו של הצופה.

אייל אסולין
מיהו הערס? האם יתכן  ערס לא מזרחי ז"א  אשכנזי? ואם ערס תמיד יהיה מזרחי – הרי אייל אסולין בוחר בדרך לא קלה ומתוחכמת להפגיש את הקהל עם שלל דעות קדומות, בביקורת חכמה, בבגרות ובהומור ביחס לשאלות חברתיות פוליטיות ישראליות וגם כלל אנושיות על גבריות, עדתיות ומעמדיות, כל זאת בעוצמה, בתחכום ובמקוריות, בהתרסה והטרדה. ממקדחים בעלי תנועת עכביש מאימת ועד  לדמות שחורה משמן מכונות המתנשמת ככל אדם. הישירות והפשטות של דימויו הינה רק מסך לאמירה עמוקה ומורכבת על האפשרות של אמנות עכשווית להאיר ואולי לבטא אי נחת חברתית ותרבותית.

עדן בנט
עבודותיה של עדן בנט מציגות את החפצים הזנוחים שהיא מוצאת ומחברת מחדש לגיבורים המרכזיים של החלל. החפצים הפשוטים מסודרים בחללי הגלריה ברגישות מעודנת החושפת בהם את הסודות שאינם קופצים לעין במבט ראשון. אופן סידור החפצים מגדיר מחדש הן את החפץ עצמו והן את החלל תוך יצירה של קומפוזיציה של מחול חפצים. גם הציורים הבודדים שאותם היא משלבת בין הפסלים מפגינים יכולת קומפוזיציונית מרשימה המנכיחה את מעשה האמנות בנגיעות קלות של אמירה מכמירת-לב אך יחד עם זאת מלאת עוצמה.

זוהר גוטסמן
יצירותיו של זוהר גוטסמן נוגעות בפן שמעטים מאמני ישראל עוסקים בו – המורשת הקלאסית והשפעותיה או נוכחותה בתרבות העכשווית. גוטסמן מתבסס על דימויים פיסוליים וטכניקות מן המקורות העתיקים, ותוך כדי נקיטת שינויים ושיבושים מתוחכמים, מצליח להפיח בהם חיים חדשים לצד אמירה ביקורתית המשולבת בהומור וסרקזם. פסלי השיש הקלאסיים מופשטים ממעטה השיש שלהם ונחשפים כמעשה פסלי גופות האדם בתערוכות פופולאריות. בעבודות אחרות מצליחים עיוותים זעירים להטות את המבט ואת המשמעות של דימויים שגורים של פיסול קלאסי בן אלמוות.

מאיה גולד
מאיה גולד מציירת כתבי חידה או שאלות על היכול לשאול שאלות, על העולם דרך עולם של דימויים וייצוגים אשלייתיים. הקרוב והרחוק, המעט וההרבה מחד יחד עם החם והקר. מה שניתן לתפוס הוא בעל צורה לעומת החמקמק והמתעתע. חידת הניגודים באמנות היא אולי ראשית הדרך לנסות להבין את שאלות החיפוש של מאיה גולד – לתת לשאלות הגדולות צורה ואולי גם דרגת טמפרטורה רגשית – מאופקת ואדישה. בדרך אישית ומיוחדת שמאתגרת מושג עקרוני וחשוב של "היופי האדיש"  או "יופייה של האדישות" ולשתי הקריאות יש מקום, שונות וייחוד.

יונתן וינצקי
יונתן וינצקי מאתגר את הציור הישראלי בדרך אישית רדיקלית וייחודית המנכסת לתוכה אמנים ויצירות אמנות של אמנים ידועים יותר או נעלמים בכלל לצד המצאות חזותית וצורניות. ההצעה הציורית של המאה ה21 הינה מרובדת, מורכבת ושואלת שאלות רבות:  שאלות על אופני נראות, שאלות על הזיכרון ההיסטורי. במקוריות, תוך התנסות כיוצר ומתוך שותפות בתהליך הפענוח של היצירה כחוויה יוצרת אשליה, מנסה יונתן וינצקי בדרך משלו לקרוא לצופים לעצור רגע בזמן ובעולם ולנסות לחשוב על ציור ויצירה באופן שונה וחריג, חוויתי, לא פשוט ומסתורי.

אלישבע לוי
אלישבע לוי יוצרת סביבות קסומות ומפתות, תוך יצירה של מסכים מתעתעים ושקריים של עולם צרכנות מופלא. היא ממחישה את טקטיקות ההסוואה המתקיימות בעולמות המקיפים את יקום הריאליטי והצרכנות העכשוויים. העולמות הללו יוצרים באמצעות התפאורות המופלאות של לוי מצג שווא מהפנט. המקרנים והחומרים המבריקים מושכים את הצרכן-הצופה אל עולם של בדיה בלתי ממשית מפתה עד מאוד. השבריריות של המוצגים המתעתעים הללו מהווה אמירה חריפה על אודות המציאות החברתית והכלכלית בעולם המערבי ומזהירה מפני השתעבדות אליה. העולם שיוצרת לוי הוא עולם פנטסטי מבוסס אשליה, מודעת ולא מודעת לקסם, לתהילה ולזוהר בלתי ממשיים בעולם נעדר עומק ושורשים.

ערן נוה
ערן נוה מצליח במדיומים שונים בפיסול ובציור לסחוף את הצופים לעולמות אחרים, או שהוא שולח לעבר הצופים גלויות מסערות והתרחשויות ממקומות אחרים ובלתי מוכרים. אם מיטב השיר כזבו הרי ציוריו של נוה הם ילקוט הכזבים שציור ואמנות יכולים להכיל – ביופיים, במסתורין, בהומור, במתח בין צורות ובעיקר בחופש אותו מציע ערן נוה כמהלך אמנותי – חופשי מכל סגנון או אזכור או ציטוט פרוע בעולמו הקסום, המפתה והמסקרן.

יאיר פרץ
יאיר פרץ הוא צייר העוסק בהנכחתם של מצבים אנושיים בתהליכי התפרקות או בנייה. הדמות האנושית, על נפשה וקרביה, היא שדה הממשק בין עבודתו הטיפולית בפגועי נפש ובין יצירת האמנות שבה הוא מתמקד. בציור אקספרסיבי, בעירוב חומרים, ברישום, בקולאז' ולעיתים אף בפיסול הוא מפרק וממזג תיקון וכאוס, ומדגיש את שני הצדדים הדומיננטיים בציורו: יחסי משיכה/דחייה. יצירתו, בדומה לעיסוקו התרפויטי, חושפת תהליכי בנייה ושיקום לצד תחושות של בדידות ועצב. הצבעוניות העשירה והמתפרצת בציוריו נוגעת בבשר החי ומקרינה במקביל הוויה מלנכולית היוצרת משיכה ממגנטת ומזמינה את הצופה לחדור אל נבכי חווית האחרות.

לוסיאנה קפלון
עבודות הווידיאו והצילום של לוסיאנה קפלון מתקיימות במרחב הנמתח בין החיים לאמנות. הן עוסקות בנושאים חברתיים עמוסי היבטים סוציולוגיים והיסטוריים המחוללים בהן דרמה אנושית ופוליטית. היא עושה שימוש מושכל בחוקי הז'אנר של תופעות תרבותיות נפוצות כמו הטלנובלה, או משחק הכדורגל, ומגדירה באמצעותם את היחסים בין אמנות לאקטיביזם. יחסים אלה – בין אמנות, אזרחות, פוליטיקה ופעולה – מסמנים בגוף עבודתה את הגבולות בין פטרונות לשיתוף, בין מקומיות ושייכות, בין זיכרון אישי וחוויה בזמן אמת, והופכים לפרודיה של מציאות נוקבת, סרקסטית והומוריסטית כאחת.